
דברו לעניין – אל תגלשו לדוגמאות…
במריבות זוגיות, בלי לשים לב, אנחנו מעלים דוגמאות ממריבות קודמות והרגשות השליליים מהמריבות הקודמות נכנסים לוויכוח הנוכחי ומטרפדים את סיום המריבה
לפעמים בתוך תהליך הגירושין, הפחד משתלט: "מה אם היא תאהב אותה יותר?". אבל המציאות פשוטה: אמא יש רק אחת.
הקשר הביולוגי והנפשי בינך לבין בתך הוא עוגן ששום דמות אחרת לא תחליף. כשאת פועלת מתוך ביטחון עצמי, את לא פוחדת שהיא תרצה לעזוב. הביטחון הזה מאפשר לילדים להרגיש בבית גם כשהם אצל אבא, בלי רגשות אשם.
המחשבה שלבת שלי לא יהיה טוב בבית של אבא שלה בגלל אשתו היא מחשבה משתקת. בלי ידיעה שהיא רצויה שם, המוח מתמלא בשאלות:
איך היא מסתדרת שם?
מה מצפים ממנה?
האם טוב לה או רע לה?
לשבת לבד בחושך ולדמיין תסריטים שליליים זה מה שנקרא "להרעיל את עצמנו". כשיש קשר טוב בין הילדה לאשתו של האב, יש תחושת הקלה עצומה. הילדה לא צריכה להתמודד עם תסכול בבית שאמור להיות המבצר השני שלה.
כאמא שיש לה זוגיות חדשה, אני רוצה שהבת שלי תרגיש חופשיה ומאושרת בכל מקום. חשוב שהיא תראה שגם אצל אמא וגם אצל אבא יש קשר אהבה וקבלה. ילדים בפרק ב' זקוקים לחום וביטחון. כשהיא מקבלת את זה בשני הבתים, נטל ענק מוסר מעל לבי. יש מספיק דאגות בחיים; לפחות המועקה הזו הוסרה.
בואו נהיה כנות: זה לא תמיד קל. לפעמים מתגנב לו גוש בגרון כשהיא מספרת על חוויה טובה שהן עברו יחד. קנאה היא רגש אנושי, והפחד מ"תחרות" הוא טבעי לגמרי.
אבל המפתח הוא לבטוח בקשר שלנו עם הילדים. כשאנחנו משחררות את הצורך בשליטה, אנחנו מאפשרות לילד לקבל את הכי טוב עבורו. כי בסופו של יום, הילד הוא שלכם, והאושר שלו הוא המטרה העליונה.

במריבות זוגיות, בלי לשים לב, אנחנו מעלים דוגמאות ממריבות קודמות והרגשות השליליים מהמריבות הקודמות נכנסים לוויכוח הנוכחי ומטרפדים את סיום המריבה

"נו, אז מה היא מספרת?": למה חשוב להתעניין בילדים שלו? הנושא של מעורבות בחיי הילדים

סיפור הגומיות: להבין את הבכי שמעבר למילים הסיפור הזה מדגים בדיוק את מה שאנחנו מלמדים

מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן"

שבת בפרק ב': בין הצורך בביחד לבין החופש של הילדים נושא השבתות בפרק ב', ובמיוחד