ד"ר לרנר מלמדת נשים (וגברים כאחד) כיצד להפוך את הכעס לכוח בונה שיכול לשנות את חייהם. להלן 11 עקרונות זהב מתוך הספר, המנוסחים כאן בלשון רבים עבור שני המינים:
איננו חייבים להגיב באופן אישי לכל דבר מכעיס או חוסר צדק מזדמן; לעיתים הבלגה מעידה על בגרות. אולם, אם מחיר השתיקה הוא מרירות ואומללות, עליכם להשמיע את קולכם. כאשר אנו נמנעים מנקיטת עמדה בנושאים עקרוניים, אנו שוללים למעשה את ה"עצמי" שלנו.
מריבה סוערת עשויה לטהר את האווירה, אך היא הזמן הגרוע ביותר לניסיון לשנות דפוס מושרש. אם הלהבות מאיימות לפרוץ באמצע השיחה, אמרו בפשטות: "אני זקוק לזמן לחשוב על הדברים, בוא נדבר על כך פעם אחרת". התרחקות זמנית אינה התנתקות, אלא אמצעי לשמירה על שיח מכבד.
לפני הבעת דעה, הקדישו זמן למחשבה ושאלו את עצמכם: מה בדיוק מכעיס אותי כאן? מה אני מנסה להשיג? מי אחראי למה? הבנת הגבולות שלכם, מה אתם מוכנים לעשות ומה לא, תעזור לכם להציג עמדה ברורה ויציבה.
שיטות של השפלה, הטחת אשמות, אבחון פסיכולוגי של האחר ("אתה פשוט אגוצנטרי"), לעג או הרצאות מוסר רק מחריפים את הקונפליקט. שמרו על שיח ענייני והימנעו מהדבקת תוויות פוגעניות. למידע נוסף על ניהול שיח מכבד, ניתן לעיין בערך על תקשורת בין-אישית בוויקיפדיה.
למדו לומר "אני חושבת", "אני חושש" או "אני רוצה". הצהרה בגוף ראשון מספרת משהו על ה"עצמי" מבלי לבקר את הזולת או להטיל עליו אחריות לרגשות שלכם. היזהרו מהצהרות "אני" מזויפות שהן למעשה ביקורת מוסווית, כמו: "אני חושבת שאתה מנסה להשתלט עליי".
אל תצפו מאחרים לנחש את מחשבותיכם; גם האוהבים אתכם ביותר אינם קוראי מחשבות. במקום לומר "אני רוצה שתגלה יותר רגישות", אמרו בדיוק מה יעזור לכם: "העזרה הטובה ביותר עבורי כרגע היא פשוט להקשיב לי, ללא עצות".
הבנה שישנן אינסוף דרכים לראות את העולם תמנע מכם להיחנק בתוך מערכת יחסים צפופה מדי. אם אתם עסוקים במאבק על "מי צודק", אתם מפספסים את המהות. השקפות שונות אינן מצביעות בהכרח על טעות של אחד הצדדים. למידע על קבלת האחר, בקרו באתר של הארגון הבינלאומי לטיפול אימאגו.
אל תבזבזו אנרגיה בניסיון לשכנע אחרים בצדקתכם. כשבן הזוג לא מצליח לשמוע אתכם, אמרו: "ייתכן שדבריי נשמעים לך לא הגיוניים, אך כך בדיוק אני מרגיש". הכירו בזכותו של האחר לא להסכים איתכם.
אם אנשים כועסים על שינוי שאתם מובילים, אל תבטלו את רגשותיהם. אמרו: "אני מבינה שאתה כועס, אך חשבתי על כך רבות ואני עומדת מאחורי החלטתי". זכרו שזכותו של אדם לכעוס אינה הופכת אתכם אוטומטית ל"אשמים".
אם אתם כועסים על אדם מסוים, פנו אליו ישירות. אל תשתמשו בילדים או בבני משפחה אחרים כדי להעביר מסרים ("הילדה נעלבה שלא באת"). אמרו את האמת שלכם: "אני התאכזבתי שלא הגעת, היה לי חשוב שתראה את ההופעה".
ביחסים קרובים, שינוי אמיתי מתרחש בהדרגה. אתם תעמדו למבחנים רבים שיבדקו את רצינותכם. אל תתייאשו מכישלונות קטנים או מחזרה לדפוסים ישנים ברגעי לחץ. סבלנות כלפי עצמכם היא חלק בלתי נפרד מהדרך חזרה למסלול.
"כאשר שני כוחות עצומים מתנגדים זה לזה, ינצח הכוח שיודע איך להיכנע…"
העקרונות של ד"ר לרנר הם מפתח לחיים חופשיים ומאוזנים יותר. אם אתם מרגישים שדפוסי הריב שלכם "תקועים" ואתם זקוקים לכלים מעשיים כדי להפוך את הכעס לשינוי חיובי, אני כאן כדי ללוות אתכם.
בקליניקה שלי נתרגל את "ריקוד הכעס" המודע בשיטת האימגו. אני מזמינה אתכם למרתון להעצמת הזוגיות: יומיים מרוכזים של עבודה זוגית פרטנית שבהם נלמד איך לדבר את ה"אני" שלנו בלי לפגוע ב"אנחנו", איך להציב גבולות מכבדים ואיך לבנות זוגיות שבה הכעס הוא רק הזדמנות לצמיחה וקירבה עמוקה יותר.
בואו ללמוד לרקוד את ריקוד היחסים שלכם מחדש. [לחצו כאן לפרטים על המרתון שישנה לכם את התקשורת]
המאמר הזה, הוא אולי מהחשובים שתקראו בזמן הקרוב.
הוא טומן בחובו פעולות שנדרשות כדי להתגבר על פחדים או חששות שקשורים לזוגיות עצמה ואפילו הזדמנות לשדרג את הזוגיות
דייט זוגי: איך להפוך את "זמן האיכות" ממטלה לחיבור אמיתי? כולנו יודעים שדייט קבוע הוא
במריבות זוגיות, בלי לשים לב, אנחנו מעלים דוגמאות ממריבות קודמות והרגשות השליליים מהמריבות הקודמות נכנסים לוויכוח הנוכחי ומטרפדים את סיום המריבה
"נו, אז מה היא מספרת?": למה חשוב להתעניין בילדים שלו? הנושא של מעורבות בחיי הילדים
סיפור הגומיות: להבין את הבכי שמעבר למילים הסיפור הזה מדגים בדיוק את מה שאנחנו מלמדים