הקלות הבלתי נסבלת של הגירושין: למה פרק ב' נכשל ב-70% מהמקרים?

1. אימוץ שפת ה"אנחנו": שבו לשיחה רגועה ללא רעשי רקע. במקום להאשים ב"אתה תמיד…", דברו על הקושי שלכם. אמרו: "קשה לי כשאני צריכה להתמודד לבד, אני זקוקה לעזרתך". הפכו את התלונה לאחריות משותפת של שניכם.
   
   

2. הבנת המניעים של האחר: נסו להקשיב גם כשזה קשה. זכרו שצעקה היא לעיתים קרובות קריאה לעזרה. האם הזלזול של בן הזוג נובע ממצוקה שלו שאינכם מודעים לה?
   
   

3. לקיחת אחריות אישית: איש אינו מושלם. שאלו את עצמכם בכנות: איפה אני פוגע בבן הזוג בלי לשים לב? האם הדרישות שלי מוגזמות? האם גם אני מפגין אדישות? מה החלק שלי בהתרחקות? 
   
   

4. חמלה וסליחה: כשמכירים בחוסר המושלמות שלנו ושל הצד השני, קל יותר לבקש סליחה ולהיות סבלניים. הצמיחה הזוגית מתחילה ביכולת לאהוב את עצמנו ואת בני זוגנו למרות הפגמים.
   
   

5. הנתינה מדבקת: ככל שתתנו יותר כבוד, הערכה וחמלה, כך תקבלו יותר בחזרה. אל תחכו שבן הזוג יתחיל; תנו מעצמכם בכנות ומבלי להתחשבן, והשינוי יגיע.
   
   

כפי שמלמדת שיטת האימגו, השינוי שאתם עושים בתוך עצמכם גורר ברוב המקרים שינוי אצל בן הזוג. כשהזוגיות מאושרת, כל שאר תחומי החיים נראים אחרת.