
בית משותף הוא בית של ביחד
הכנסת בני הזוג למטלות הבית ושיתופם בעבודות השונות יכולות להועיל לקשר הזוגי. יש השלכות על מערכת היחסים בפרק ב' בחוסר שיתוף.
הסיטואציה מוכרת: הוא מקבל טלפון מהבת שלו שמשרתת בצבא. היא מעדכנת אותו על החוויות שלה, התחושות, ההצלחות והקשיים. ברור שהיא תתקשר אליו – הוא אבא שלה. במצב כזה, קל מאוד לבחור בהתעלמות. המחשבה הראשונית עשויה להיות שהשיחה לא מיועדת אלייך, או שאם היא הייתה רוצה, היא הייתה מעדכנת גם אותך.
אבל האמת היא שבין "להיות מחוץ לעניינים" לבין "להיות שותפה", המרחק נקבע לפי רמת ההתעניינות שלך.
התעלמות מהשיחות הללו עלולה להפוך אתכם עם הזמן לסתם "שותפים לדירה". כאשר אנחנו לא מעורבים בעולמם של הילדים של בני זוגנו, אנחנו יוצרים חיץ רגשי בתוך משפחה פרק ב'. השיתוף בזוגיות הוא זה שמחבר אותנו לעולמם של שאר בני הבית ומונע תחושת ניכור.
הבחירה לשאול "מה היא סיפרה?" היא בחירה בחיבור. ההתעניינות הזו מעניקה לבני הזוג תחושה של תשומת לב, חברות אמת וקשר כנה. היא מוכיחה לבן הזוג שילדיו חשובים לכם ושאתם לוקחים אחריות על המרחב המשפחתי המשותף.
קחי אחריות והתענייני בעולמם של ילדי בן זוגך. שאלי, הקשיבי והיי מעורבת בדברים שקשורים אליהם. הכניסה ל"חלק שלהם" אינה התערבות בוטה, אלא הצהרת כוונות של אהבה ואכפתיות. כך הם ידעו שהם חשובים לך, והזוגיות שלך תהפוך לבטוחה ומכילה יותר. למידע על בניית קרבה בשיטת האימגו, בקרו באתר של הארגון הבינלאומי לטיפול אימגו.
בפרק ב', החברות האמיתית נבנית דרך המעורבות בפרטים הקטנים של החיים. אל תישארו מחוץ לעניינים; הפכו לשותפים פעילים במסע של כל בני הבית.

הכנסת בני הזוג למטלות הבית ושיתופם בעבודות השונות יכולות להועיל לקשר הזוגי. יש השלכות על מערכת היחסים בפרק ב' בחוסר שיתוף.

במריבות זוגיות, בלי לשים לב, אנחנו מעלים דוגמאות ממריבות קודמות והרגשות השליליים מהמריבות הקודמות נכנסים לוויכוח הנוכחי ומטרפדים את סיום המריבה

"נו, אז מה היא מספרת?": למה חשוב להתעניין בילדים שלו? הנושא של מעורבות בחיי הילדים

סיפור הגומיות: להבין את הבכי שמעבר למילים הסיפור הזה מדגים בדיוק את מה שאנחנו מלמדים

מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן"