חגים בזוגיות במשבר או בפרק ב': מי החליט מה זה "נורמלי"?

קחו לדוגמה זוג שהתגרש לפני קצת יותר משנה. הגירושים שלהם עברו בצורה יחסית מכבדת, הם השתדלו לא לצאת למלחמה, למרות שהאגו פה ושם ניסה להרים ראש. הם מהר מאוד התעשתו והבינו שאם הם רוצים לבנות עתיד טוב ובעיקר לתת לילדים שלהם הרגשה של ביטחון, הם צריכים לשלב ידיים.

השנה, מכיוון שאין להם בני זוג חדשים כרגע והם ביחסים טובים, הם קיבלו החלטה אמיצה: לחגוג את סדר הפסח ביחד אצל המשפחה שלו. הילדים יזכו לחוות את שני ההורים סביב השולחן, וההורים עצמם יחזקו את הקשר החברי ביניהם. הם הבינו שהם לא חייבים להתנתק לחלוטין בחגים בזוגיות שהסתיימה, כל עוד זה משרת את טובת המשפחה. הם סיכמו שאם בעתיד זה יפריע לבני זוג חדשים בפרק ב', הם יחשבו מסלול מחדש, אבל כרגע? זה מה שמשמח את הלב של הילדים שלהם, וזה מה שחשוב.