
דברו לעניין – אל תגלשו לדוגמאות…
במריבות זוגיות, בלי לשים לב, אנחנו מעלים דוגמאות ממריבות קודמות והרגשות השליליים מהמריבות הקודמות נכנסים לוויכוח הנוכחי ומטרפדים את סיום המריבה
במציאות, הניסיון לכפות דגם של "אם ובת" על קשר שנוצר בבגרות יוצר מתחים מיותרים. לכלה יש אם משלה, ולחמות יש ילדים משלה. החיבור ביניכן הוא ייחודי ובעל חשיבות אדירה, אך עלינו להכיר בכך שהוא שונה מכל קשר משפחתי קודם כדי להפסיק את התחרות הסמויה.
נשים רבות חשות שהן נתונות בתחרות מתמדת על תשומת הלב, המעמד והאהבה בתוך המשפחה המורחבת. התחושה הזו אינה מופנית רק כלפי החמות, אלא לעיתים גולשת גם לקנאה מול כלות אחרות או אחיותיו של הבעל.
מתי מתעוררת תחושת התחרות?
אפליה בחלוקת משאבים: כאשר החמות מעניקה מתנות יקרות או תשומת לב מועדפת רק לבנותיה או לכלות מסוימות, הכלה חשה מודרת ופגועה.
ביטול המאמץ האישי: אם הכלה חשה שמאמציה להרשים או להשקיע בבית ובמשפחה זוכים להתעלמות, לביטול או לביקורת גלויה מצד החמות, הביטחון העצמי שלה בתוך התא המשפחתי מתערער.
ביקורת על תפקוד: כאשר החמות מעירה על שיטות החינוך, ניהול הבית או הזוגיות, הכלה חווה זאת כפלישה לטריטוריה שלה, מה שמעצים את רגשות השליליות בתוך יחסי כלה וחמות.
עבור החמות, כניסתה של הכלה לחיי בנה היא אירוע מטלטל. היא רואה את בנה יוצר יחידה חדשה שבה היא כבר לא מרכז העולם. זוהי חוויה כואבת של פרידה וחשש מנטישה.
מה מזין את הקושי של החמות?
הדרה מהמרכז הרגשי: החמות מבחינה בקרבה הטבעית שבין הכלה לאמה. הן מתייעצות יותר, מבלות יותר יחד ומשתפות בגידול הנכדים. החמות עלולה להרגיש "מיותרת" או שרק "מבקשים ממנה עזרה" כשצריך, מבלי לשתף אותה באמת.
התערבות מתוך "טבעיות": לעיתים החמות מרשה לעצמה להעיר לכלה כפי שהייתה מעירה לבתה, מבלי להבין שהיא חוצה גבולות. הניסיון להתנהג באופן "טבעי לחלוטין" נתפס אצל הכלה כחוסר כבוד לפרטיותה.
הכנות לחתונה כסימן לבאות: המתח מתחיל לעיתים כבר שם, כשהחמות מרגישה שהיא נדחקת לשולי התכנון בעוד אם הכלה היא השותפה המרכזית.
כדי לשפר את יחסי כלה וחמות, עלינו לעבור ממלחמה לשותפות:
הגדרת מקום וכבוד: הכלה צריכה להכיר במעמדה של החמות כאם החתן. שיתוף יזום ומדוד – כמו התייעצות על מתכון או עדכון בפרט קטן על הנכדים – מעניק לחמות תחושת שייכות ומונע ממנה את הצורך "לתחקר" או להתערב בכוח.
תיאום ציפיות ושיח ישיר: אל תשאירו תסכולים מתחת לשטיח. אם הכלה חשה מושפלת, כדאי להעלות זאת בשיחה מכובדת. ייתכן שהחמות כמהה לקשר אך חוששת מדחייה. שיח כנה על "איזה קשר היינו רוצות לקיים" יכול לחסוך שנים של מרירות.
הפסקת ההתחשבנות המתמטית: השוואת מתנות או ספירת ביקורים היא מתכון בטוח לחוסר ביטחון. לכלה – הפסיקי להשוות את עצמך לאחיות הבעל. לחמות – הימנעי מהשוואת כלתך לבנותייך. כל אדם הוא עולם ומלואו, והשוואה יוצרת עוינות במקום חיבור. למידע נוסף על דינמיקה משפחתית, ניתן לעיין בערך על יחסי משפחה בוויקיפדיה.
זכרו שאין כאן באמת תחרות. הכלה תמיד תהיה קרובה יותר לאמה, ולחמות תמיד יהיה את הקשר המיוחד שלה עם בנה. ברגע שמפסיקים להילחם על המעמד, הבעל מפסיק להרגיש נקרע בין שתי הנשים היקרות לו. כבוד הדדי וניהול ציפיות חכם הם המפתחות לשקט נפשי ולזוגיות חזקה.
זהו המאמר השני בסדרה. השקעה ביחסי כלה וחמות היא השקעה ישירה בשלווה של הבית שלכם.
המשך קריאה בסדרה:

במריבות זוגיות, בלי לשים לב, אנחנו מעלים דוגמאות ממריבות קודמות והרגשות השליליים מהמריבות הקודמות נכנסים לוויכוח הנוכחי ומטרפדים את סיום המריבה

"נו, אז מה היא מספרת?": למה חשוב להתעניין בילדים שלו? הנושא של מעורבות בחיי הילדים

סיפור הגומיות: להבין את הבכי שמעבר למילים הסיפור הזה מדגים בדיוק את מה שאנחנו מלמדים

מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן"

שבת בפרק ב': בין הצורך בביחד לבין החופש של הילדים נושא השבתות בפרק ב', ובמיוחד