דיאלוג זוגי אינטימי לשנה החדשה
דיאלוג זוגי אינטימי לשנה החדשה מתי לאחרונה ישבתם יחד, הסתכלתם זה לזו בעיניים וקיימתם דיאלוג
אם יש לי רק אחות אחת או שתיים
אז אני צריכה לחלוק דברים רק איתה
אבל זה סיפור אחר אם יש לי 4 אחים.
פתאום העוגה מתחלקת בין יותר "אחרים"
פתאום יש תור ארוך יותר בשירותים.
פתאום האח השלישי גמר את המים החמים.
האחות הקטנה בלגנה את החדר שקודם ביקשו ממני לסדר.
דמי החנוכה נמוכים יותר
ובארוחה נגמרים הבורקסים שאני כל-כך אוהבת…
כשיש הרבה אחים שלא כולם ביולוגיים ו"שלי"
לא תמיד יש רצון להתחשב, לחלוק, להתקרב.
אבל צריך כי הסבירו לי שמעכשיו נהיה כמשפחה.
נהיה ביחד. יש ימים שיותר ויש ימים שפחות,
אבל בסך הכל נצטרך להתרגל למשהו חדש.
לעוד.
עוד דעות.
עוד רצונות.
עוד הפרעות.
עוד ויכוחים של אחים.
וגם פחות.
פחות מקום פיסי.
פחות מרחב אישי.
פחות תשומת לב.
אני מנסה לדמיין לפעמים
איך אני הייתי מתנהגת כילדה,
איך אני הייתי מגיבה לכל מיני סיטואציות מורכבות
וזה קשה.
ממש.
אפילו לחשוב איך היה מרגיש לי להגיע לישון
בחדר עם אחות לא שלי
כשהיא בבית יותר ממני.
הרגשה של זרות? חוסר שייכות? קנאה
(שהיא שם יותר ממני)?
האם ארגיש שזה "שלי" כמו "שלה"?
האם יהיה לי נוח להוציא את המשחק
שאני יודעת שהוא האהוב עליה כדי לשחק גם?
עולם ומלואו שקשה לנו לפעמים להבין,
אלא אם היינו בעצמנו ילדים להורים גרושים…
אז כשאנחנו מתאחדים עם בני זוג
לפרק ב' ועושים מאמצים שהוא יצלח
תקדישו תשומת לב רבה גם לילדים.
לצרכים שלהם, לרצונות,
לקשיים, לחששות.
דברו אתם, צרו שיח קבוע ורגשי.
תנו להם להתבטא.
שימו לב:
לא חייבים להגיב, לתת פתרון,
להתנגד או להסכים.
פשוט תהיו שם בשבילם.
תקשיבו להם.
הם לא בחרו זאת.
זה די נקבע עבורם.
מגיע להם שנהיה שם בשבילם.
דיאלוג זוגי אינטימי לשנה החדשה מתי לאחרונה ישבתם יחד, הסתכלתם זה לזו בעיניים וקיימתם דיאלוג
4 עקרונות לזוגיות מוצלחת ללמוד איך לריב נכון זה הכרח בעולם בו יש פערים שונים
בגידות שנחשבות כטאבו בכל העולם כמעט, נפוצות מאוד, יוצרות שברון לב והורסות משפחות. האם חייבים להיפרד, להתגרש, או שיש מה לעשות עם זה?
זוגות רבים בכל העולם נעזרים במטפלים ויועצים לשם תמיכה במערכות היחסים שלהם. יש לכך סיבות רבות. בכתבה זאת אציג חלק מהן.
כתומכת לחימה במחלת הסרטן, חוויתי קשייים רגשיים ונפשיים גדולים, דווקא לאחר החלמת בעלי ממחלת הסרטן. דווקא כשהיינו צריכים לשמוח, נפלתי לדיכאון.