ריקוד הכעס של ד"ר הארייט לרנר – חובה לקרוא!

אפר 24, 2015

ריקוד הכעס: מדריך לשינוי דפוסי תקשורת / ד"ר הארייט לרנר

"כעס הוא סימן שדורש התייחסות. מגיע לכעס לקבל את תשומת הלב שלנו, אך נשים רבות עדיין מנסות להשקיט אותו, להתכחש אליו לגמרי או לפרוק אותו בדרך שמשאירה אותן חסרות אונים וחסרות כוחות".

ריקוד הכעס - ד"ר הארייט לרנר

ד"ר לרנר מלמדת נשים (וגברים כאחד) כיצד להפוך את הכעס לכוח בונה שיכול לשנות את חייהם. להלן 11 עקרונות זהב מתוך הספר, המנוסחים כאן בלשון רבים עבור שני המינים:

1. הביעו עמדה בנושאים שחשובים לכם

איננו חייבים להגיב באופן אישי לכל דבר מכעיס או חוסר צדק מזדמן; לעיתים הבלגה מעידה על בגרות. אולם, אם מחיר השתיקה הוא מרירות ואומללות, עליכם להשמיע את קולכם. כאשר אנו נמנעים מנקיטת עמדה בנושאים עקרוניים, אנו שוללים למעשה את ה"עצמי" שלנו.

2. אל תכו בברזל בעודו חם

מריבה סוערת עשויה לטהר את האווירה, אך היא הזמן הגרוע ביותר לניסיון לשנות דפוס מושרש. אם הלהבות מאיימות לפרוץ באמצע השיחה, אמרו בפשטות: "אני זקוק לזמן לחשוב על הדברים, בוא נדבר על כך פעם אחרת". התרחקות זמנית אינה התנתקות, אלא אמצעי לשמירה על שיח מכבד.

3. הבהירו לעצמכם את מקור הבעיה

לפני הבעת דעה, הקדישו זמן למחשבה ושאלו את עצמכם: מה בדיוק מכעיס אותי כאן? מה אני מנסה להשיג? מי אחראי למה? הבנת הגבולות שלכם, מה אתם מוכנים לעשות ומה לא, תעזור לכם להציג עמדה ברורה ויציבה.

4. הימנעו מ"מכות מתחת לחגורה"

שיטות של השפלה, הטחת אשמות, אבחון פסיכולוגי של האחר ("אתה פשוט אגוצנטרי"), לעג או הרצאות מוסר רק מחריפים את הקונפליקט. שמרו על שיח ענייני והימנעו מהדבקת תוויות פוגעניות. למידע נוסף על ניהול שיח מכבד, ניתן לעיין בערך על תקשורת בין-אישית בוויקיפדיה.

5. הרבו להשתמש בגוף ראשון ("אני")

למדו לומר "אני חושבת", "אני חושש" או "אני רוצה". הצהרה בגוף ראשון מספרת משהו על ה"עצמי" מבלי לבקר את הזולת או להטיל עליו אחריות לרגשות שלכם. היזהרו מהצהרות "אני" מזויפות שהן למעשה ביקורת מוסווית, כמו: "אני חושבת שאתה מנסה להשתלט עליי".

6. הגדירו בקשות ברורות ולא מעורפלות

אל תצפו מאחרים לנחש את מחשבותיכם; גם האוהבים אתכם ביותר אינם קוראי מחשבות. במקום לומר "אני רוצה שתגלה יותר רגישות", אמרו בדיוק מה יעזור לכם: "העזרה הטובה ביותר עבורי כרגע היא פשוט להקשיב לי, ללא עצות".

7. קבלו את השונות בין בני האדם

הבנה שישנן אינסוף דרכים לראות את העולם תמנע מכם להיחנק בתוך מערכת יחסים צפופה מדי. אם אתם עסוקים במאבק על "מי צודק", אתם מפספסים את המהות. השקפות שונות אינן מצביעות בהכרח על טעות של אחד הצדדים. למידע על קבלת האחר, בקרו באתר של הארגון הבינלאומי לטיפול אימאגו.

8. הימנעו מוויכוחי סרק אינטלקטואליים

אל תבזבזו אנרגיה בניסיון לשכנע אחרים בצדקתכם. כשבן הזוג לא מצליח לשמוע אתכם, אמרו: "ייתכן שדבריי נשמעים לך לא הגיוניים, אך כך בדיוק אני מרגיש". הכירו בזכותו של האחר לא להסכים איתכם.

9. אל תכתיבו לאחרים מה להרגיש

אם אנשים כועסים על שינוי שאתם מובילים, אל תבטלו את רגשותיהם. אמרו: "אני מבינה שאתה כועס, אך חשבתי על כך רבות ואני עומדת מאחורי החלטתי". זכרו שזכותו של אדם לכעוס אינה הופכת אתכם אוטומטית ל"אשמים".

10. אל תדברו באמצעות צד שלישי

אם אתם כועסים על אדם מסוים, פנו אליו ישירות. אל תשתמשו בילדים או בבני משפחה אחרים כדי להעביר מסרים ("הילדה נעלבה שלא באת"). אמרו את האמת שלכם: "אני התאכזבתי שלא הגעת, היה לי חשוב שתראה את ההופעה".

11. התמידו בתהליך השינוי האיטי

ביחסים קרובים, שינוי אמיתי מתרחש בהדרגה. אתם תעמדו למבחנים רבים שיבדקו את רצינותכם. אל תתייאשו מכישלונות קטנים או מחזרה לדפוסים ישנים ברגעי לחץ. סבלנות כלפי עצמכם היא חלק בלתי נפרד מהדרך חזרה למסלול.

"כאשר שני כוחות עצומים מתנגדים זה לזה, ינצח הכוח שיודע איך להיכנע…"

הכעס מנהל אתכם במקום שאתם תנהלו אותו?

העקרונות של ד"ר לרנר הם מפתח לחיים חופשיים ומאוזנים יותר. אם אתם מרגישים שדפוסי הריב שלכם "תקועים" ואתם זקוקים לכלים מעשיים כדי להפוך את הכעס לשינוי חיובי, אני כאן כדי ללוות אתכם.

בקליניקה שלי נתרגל את "ריקוד הכעס" המודע בשיטת האימגו. אני מזמינה אתכם למרתון להעצמת הזוגיות: יומיים מרוכזים של עבודה זוגית פרטנית שבהם נלמד איך לדבר את ה"אני" שלנו בלי לפגוע ב"אנחנו", איך להציב גבולות מכבדים ואיך לבנות זוגיות שבה הכעס הוא רק הזדמנות לצמיחה וקירבה עמוקה יותר.

בואו ללמוד לרקוד את ריקוד היחסים שלכם מחדש. [לחצו כאן לפרטים על המרתון שישנה לכם את התקשורת]