חדר לכל ילד בפרק ב'?

מאי 28, 2017

חדר לכל ילד בפרק ב'

היינו רוצים להמשיך את הנוחות של ילדינו בכך שיהיה להם חדר משלהם, אך לפרק ב' במעבר למגורים משותפים יש חוקים משלו. פוסט בנימה אישית

חדר לכל ילד

למה הרצון לחדר לכל ילד

הייתי מתה שלכל הילדים שלנו יהיו חדרים משלהם.
ארונות משלהם.
את הפינה שלהם.
חושבת על זה שהם יגדלו וירצו לארח חברים שלהם בחדר
בלי הפרעה של אחרים קטנים או גדולים,
ואפילו לארח בני זוג ולקבל את האינטימיות הרצויה להם.

חושבת על הבגרויות ועל זה שהם
צריכים למצוא מקום מפלט במטבח או בקליניקה שלי
ואפילו בחדר השינה שלנו כדי להיות בשקט וללמוד.
כי בחדר שלהם יש אח שמשחק,
ובמטבח יש תנועה של בני הבית.

חושבת על זה שהגדול (17) מגיע הביתה וחושב שיהיה לו
אחלה של אחה"צ לשחק בנייד שלו על המיטה שלו בלי הפרעה
ומגלה שלאחותו (בת 8) יש חברה והן משחקות בבובות והחדר כבר "תפוס".

לא רק בפרק ב'

נכון, זה לא דפוס שמאפיין רק משפחות פרק ב',
זה קיים אצל כל מי שהאחים גרים יחד באותו חדר,
אם כי זו החלטה מחושבת של ההורים
או שהבית קטן יחסית למספר הילדים.

אך בפרק ב' יש סיכוי גדול יותר שלילדים שלנו לא יהיה חדר משלהם,
אם היה "איחוד משפחות".
וזה נחמד שמגיעים לשלב שבו יש מעבר למגורים
משותפים
אך זה לא אומר שסידור החדרים לא מטריד,
שלא חושבים על זה לפעמים,
שלא היינו רוצים שיהיה אחרת.

כי כשיש ילדים שלו, שלי ושלנו
זה בדרך כלל המצב…

יתרונות בחדר אחד

יש יתרון גדול לחדר אחד לשני ילדים או יותר בפרק ב'.
יש לקחת בחשבון שלכל ילד יש את המיטה שלו
והוא לא ישן על הרצפה.
שיש לו מקום בארון הבגדים וגם ארונית אישית לחפצים שלו.

כשיש לילדים את הפינה שלהם והם מרגישים רצויים ובטוחים
יכול להיווצר בין הילדים
קשר טוב האחד עם השני
דווקא בגלל הצפיפות… החמימות…

הילדים לומדים להסתדר זה עם זה, להתגבר על קשיים,
להתמודד עם צרכים שונים ורצונות ולדעת להגיע לעמק השווה.

אם הילדים מהמשפחות השונות גדלים באותו חדר
הם לומדים להכיר זה את זה טוב יותר ולהתקרב.

כך הם התגבשו אצלנו לפחות.