כמה אני יכול להעיר לילדים שלי כשהם נמצאים אצלי רק פעם פעמיים בשבוע?

מרץ 24, 2016

כמה אני יכול להעיר לילדים בפרק ב'

הם נמצאים אצלכם רק חלק מהזמן. ההשלכות של ההערות שלכם עליהם

אחד הפחדים של האבות שרואים את ילדיהם מעט ימים בשבוע
הוא שאם הם יכעסו עליהם הרבה הילד לא ירצה לבוא אליהם יותר.
תקשורת עם ילדים בפרק ב' –
האבות חוששים שהילד יחווה אצלם בעיקר תסכול ואי נעימות
ולכן הם ממעטים לנזוף בהם או להעיר הערות.
החוויה הזו מבלבלת, מעלה שאלות מהותיות ועקרוניות
על דרך חינוך הילדים והקשר ההולך ומעמיק עם ההורה.

הרהורים בנושא:

1. גבולות לילדים

ילדים רוצים גבולות.
ילדים צריכים גבולות.
ילדים שהתחנכו עם גבולות ברורים
הם ילדים עם ביטחון עצמי גדול יותר
ותחושת אמון וקשר טוב עם ההורה.

לילדים שמתנהלים עם גבולות
קל יותר להבין מה חשוב להורה ומה פחות
ואיזה התנהגויות מקובלות יותר או פחות.

2. הקשר עם ההורה

אהבה לא נקבעת לפי הערה אחת או שתיים של האב לילדים.
היא נקבעת לפי תחושות כלליות שלהם,
לפי מאמצים של ההורה עבורם,
משחקים שמשחקים אתם,
הקשבה – על מה שעובר עליהם,
ואם ההורה יעיר על התנהגות לא מקובלת
לא מזה הילדים לא ירצו לחזור אליו.
להיפך, בתקשורת עם ילדים בפרק ב'
כשהילד מקבל הערה או נזיפה,
הוא אולי לא מבסוט מזה אך
חש כי הוא חשוב ומוערך.
הילד מקבל תחושה שהוא משמעותי.

3. תקשורת נכונה

לפעמים לא צריך לצעוק או לנזוף
אלא להשתמש בתקשורת רגישה ועדינה
כדי להעביר את המסר.
אם הנושא מורכב ולא קשור רק לאב,
אלא לדוגמא, לזה שהם לא מסתדרים עם האחים
של בת הזוג
אז יש לשבת ולהסביר את ציפיית ההתנהגות בבית.
יש לשבת גם עם הילדים
ולשמוע מהם מה הקשיים שלהם,
מה הרצון שלהם,
מה הצרכים שלהם.
ילדים יגידו לכם,
ישתפו אתכם אם רק תקשיבו להם.
התקשורת הבריאה תהפוך את הקושי להעיר
ללגיטימי ונכון.