נו, אז מה היא מספרת?

"נו, אז מה היא מספרת?": למה חשוב להתעניין בילדים שלו?

הנושא של מעורבות בחיי הילדים של בני הזוג בפרק ב' הוא אחד העדינים והחשובים ביותר ליציבות הקשר. בשיטת האימגו, אנו רואים בשיתוף הזה כלי לבניית "מרחב זוגי" עשיר ומחובר. כאשר אנחנו מתעניינים במה שעובר על ילדי הצד השני, אנחנו לא רק "מתעדכנים", אלא בונים גשר של חברות אמיתית ותחושת שייכות לכל בני הבית.

משפחה פרק ב'

משפחה בפרק ב'

הסיטואציה מוכרת: הוא מקבל טלפון מהבת שלו שמשרתת בצבא. היא מעדכנת אותו על החוויות שלה, התחושות, ההצלחות והקשיים. ברור שהיא תתקשר אליו – הוא אבא שלה. במצב כזה, קל מאוד לבחור בהתעלמות. המחשבה הראשונית עשויה להיות שהשיחה לא מיועדת אלייך, או שאם היא הייתה רוצה, היא הייתה מעדכנת גם אותך.

אבל האמת היא שבין "להיות מחוץ לעניינים" לבין "להיות שותפה", המרחק נקבע לפי רמת ההתעניינות שלך.

1. למה אסור לנו להישאר מחוץ לתמונה?

התעלמות מהשיחות הללו עלולה להפוך אתכם עם הזמן לסתם "שותפים לדירה". כאשר אנחנו לא מעורבים בעולמם של הילדים של בני זוגנו, אנחנו יוצרים חיץ רגשי בתוך משפחה פרק ב'. השיתוף בזוגיות הוא זה שמחבר אותנו לעולמם של שאר בני הבית ומונע תחושת ניכור.

2. היתרונות של התעניינות אקטיבית

הבחירה לשאול "מה היא סיפרה?" היא בחירה בחיבור. ההתעניינות הזו מעניקה לבני הזוג תחושה של תשומת לב, חברות אמת וקשר כנה. היא מוכיחה לבן הזוג שילדיו חשובים לכם ושאתם לוקחים אחריות על המרחב המשפחתי המשותף.

3. להיכנס ל"חלק שלהם" בבגרות

קחי אחריות והתענייני בעולמם של ילדי בן זוגך. שאלי, הקשיבי והיי מעורבת בדברים שקשורים אליהם. הכניסה ל"חלק שלהם" אינה התערבות בוטה, אלא הצהרת כוונות של אהבה ואכפתיות. כך הם ידעו שהם חשובים לך, והזוגיות שלך תהפוך לבטוחה ומכילה יותר. למידע על בניית קרבה בשיטת האימגו, בקרו באתר של הארגון הבינלאומי לטיפול אימגו.

סיכום: שיתוף הוא המפתח לבית מאושר

בפרק ב', החברות האמיתית נבנית דרך המעורבות בפרטים הקטנים של החיים. אל תישארו מחוץ לעניינים; הפכו לשותפים פעילים במסע של כל בני הבית.

לקבוצה סגורה בפייסבוק "משפחה שכזאת פרק א פרק ב"

לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת

לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'

לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי

לדף שלי בפייסבוק

פוסטים אחרונים

ילדים בפרק ב

מעשה בקציצה

מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן"

קראו עוד »

רוצים להציל את הזוגיות שלכם ולעשות שינוי אמיתי?

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-9455660 – מה שנוח לכם

הוא קיבל ממנה טלפון בו היא מעדכנת אותו על מה שהיא עוברת בצבא ועל התחושות שלה ומה מצליח ומה לא. ברור. הוא אבא שלה. אני יכולה להתעלם כי: א. השיחה לא היתה מיועדת אלי ב. אם היא היתה רוצה היא היתה מעדכנת גם אותי ג. זה בינה לבין אבא שלה (בעלי…) ד. זה ממש לא מעניין אותי ה. כל התשובות נכונות ואני יכולה להתעניין כי א. השיתוף בזוגיות חשוב מאוד אחרת נהיה סתם שותפים לדירה… ב. ההתעניינות נותנת תחושה של תשומת לב האחד לשניה ג. השיתוף נותן תחושה של חברות אמיתית וקשר נכון וכנה ד. הוא מחבר אותנו לעולמם של שאר בני הבית ה. כל התשובות נכונות אז גם אם השיחה לא היתה מיועדת אליי אני לוקחת אחריות ומתעניינת, שואלת ומקשיבה כדי לדעת דברים שקשורים לבן זוגי וילדיו. אני מכניסה את עצמי ל"חלק שלהם" כדי לא להישאר מחוץ לעניינים וגם כדי שידעו שהם חשובים לי. לקבוצה סגורה בפייסבוק "משפחה פרק ב" לחצו כאן לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת לחצו כאן לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי לחצו כאן  לדף שלי בפייסבוק לחצו כאן

סיפור הגומיות

סיפור הגומיות: להבין את הבכי שמעבר למילים

הסיפור הזה מדגים בדיוק את מה שאנחנו מלמדים בשיטת האימגו: היכולת לראות את ה"בכי שמעבר לבכי". קופסת הגומיות היא לא רק פריט טכני; היא סמל ליציבות, לשליטה ולתחושת הבית של הילדה. בפרק ב', החוסר בגומיות הופך מהר מאוד לחוסר בביטחון ובשייכות.

ילדים בפרק ב

אני זוכרת אותה כילדה קטנה בכיתה ד'. כבר גרנו יחד, אני ואבא שלה. הייתה לה קופסת גומיות לשיער, בדיוק כמו לבת שלי. בכל בוקר הייתי עושה לה קוקו, ובכל ערב היא הייתה מורידה את הגומיות בבית של אמה. לאט לאט, קופסת הגומיות בבית שלנו התרוקנה. יום אחד היא פשוט התפרצה בבכי מר וממושך.

אבא שלה ניסה להרגיע אותה ללא הצלחה. גם כשנתנו לה זמן לעצמה, הבכי רק החמיר.

1. כשהגומיות הן רק תירוץ למצוקה עמוקה

כשניגשתי אליה, הבנתי פתאום את האמת הכואבת. היא לא בכתה בגלל הגומיות החסרות. היא בכתה על המצב כולו. היא בכתה על כך שאין לה מקום קבוע שבו הגומיות חוזרות למקומן. היא בכתה על נדודיה בין הבתים ועל כך שהוריה אינם יחד. עבור ילדים בפרק ב', קופסה ריקה היא לעיתים הסמל לעולם הפנימי שמרגיש חסר.

2. הכוח של האמפתיה: להיכנס לנעליים של הילד

ישבתי מולה וחשבתי: אם הייתי במקומה ובגילה, איך הייתי רוצה שינחמו אותי?

  • חיבוק חזק: חיבקתי אותה ולא הרפיתי, גם כשהיא התנגדה בהתחלה.

  • מתן תוקף וביטחון: אמרתי לה שאני אוהבת אותה ושהיא חשובה לי מאוד.

  • הכרה במציאות: הבהרתי לה שאמא יש רק אחת ואני לא מחליפה אותה, אבל אני כאן לכל צורך.

  • לקיחת אחריות: התנצלתי שלא שמתי לב לקופסה שהתרוקנה והבטחתי למלא אותה למחרת.

3. לקחת אחריות על עולם ומלואו

לילדים יש עולם פנימי מורכב שאנחנו יכולים רק להתאמץ ולנחש. כבוגרים בתוך משפחה בפרק ב', עלינו לקחת אחריות גם על דברים שלא קשורים אלינו ישירות. הניחוש שלי עבד; היא נרגעה כי היא הרגישה שנראתה באמת. היא הבינה שאני כאן בשבילה, מבלי לאיים על מקומה של אמה. למידע נוסף על תמיכה רגשית בילדים, ניתן לעיין בערך על אינטליגנציה רגשית בוויקיפדיה.

סיכום: מקופסה ריקה ללב מלא

היום היא כבר חיילת, אבל השיעור של קופסת הגומיות נשאר איתי. כשאתם פוגשים בכי של ילד בפרק ב', חפשו את ה"גומיות" שלו. תנו לו את האישור שהוא בן בית, שהוא חשוב ושיש מי שדואג למלא עבורו את הקופסה בחזרה. בשיטת האימגו, אנו מאמינים שריפוי מתחיל בהקשבה עמוקה לצרכים הלא מדוברים. למידע על חיזוק הקשר המשפחתי, בקרו באתר של הארגון הבינלאומי לטיפול אימגו.

מרגישים שאתם מתקשים להבין את הקשיים הרגשיים של הילדים בבית המורכב שלכם?

בשיטת האימגו נלמד איך לפתח את ה"רדאר" הרגשי שיעזור לכם לחבר בין בני הבית. אני מזמינה אתכם למרתון להעצמת הזוגיות (והמשפחה): יומיים מרוכזים שיעניקו לכם כלים לאמפתיה עמוקה, פתרון קונפליקטים ויצירת בית בטוח ואוהב לכולם.

בואו למלא את קופסת הרגשות של המשפחה שלכם. [לחצו כאן לפרטים על המרתון שיעזור לכם להבין את הילדים]

לקבוצה סגורה בפייסבוק "משפחה שכזאת פרק א פרק ב"

לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת

לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'

לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי

לדף שלי בפייסבוק

פוסטים אחרונים

ילדים בפרק ב

מעשה בקציצה

מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן"

קראו עוד »

רוצים להציל את הזוגיות שלכם ולעשות שינוי אמיתי?

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-9455660 – מה שנוח לכם

מעשה בקציצה

מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות

הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן" עליו אנחנו מדברים בשיטת האימגו. כשילד משווה בין הבישולים של אמא לבישולים של בת הזוג של אבא, הוא לא באמת מבקר את איכות הקולינריה; הוא בודק את גבולות הנאמנות והביטחון שלו. תגובה נכונה של המבוגר משחררת את הילד מהצורך "לבחור צד" ומאפשרת לו פשוט ליהנות מהאוכל ומחברתכם.

ילדים בפרק ב

ילדים בפרק ב'

יום אחד, בשעת הארוחה, היא אמרה לי בשיא הפשטות: "הקציצות של אמא טעימות יותר". באותו רגע בלעתי את הרוק, הסתרתי את המבוכה וגמגמתי משהו חלש כמו "אה, כן… איזה יופי". לא הייתי מוכנה למתקפה הזו על המטבח שלי. היום, עם הניסיון והתובנות של משפחה בפרק ב', הייתי עונה אחרת לגמרי.

הנה הדרך הנכונה לנהל את רגעי ההשוואה הבלתי נמנעים:

1. פרגון במקום התגוננות

תגובה בוגרת ומחזקת נשמעת כך: "אני יודעת מתוקה. אין על הבישולים של אמא שלך! אבא סיפר לי שהיא בשלנית מצוינת. את יכולה לבקש ממנה את המתכון? אשמח להכין לך בדיוק כמו בבית השני". התשובה הזו הופכת אתכם משותפים למאבק לשותפים לפתרון. אתם מעניקים לילד את ה"אישור" לאהוב את מה שיש בבית השני מבלי להרגיש אשמה.

2. מה הילד לומד מהתשובה שלכם?

כשאתם בוחרים להחמיא להורה הביולוגי או לקבל את ההשוואה באהבה, אתם נוטעים בילד ערכים חשובים:

  • אין תחרות: הילד מקבל ביטחון שאין מאבק על ליבו בין המבוגרים בחייו.

  • קבלה מוחלטת: המסר הוא שאנחנו מקבלים את כולם, ללא קשר למשקעי העבר.

  • נטרול התנגחויות: הילד מבין שאין לו מצע פורה ל"טיזינג" או ליצירת מריבות ביניכם.

  • תרבות של כבוד: אתם מבהירים שבמשפחה שלנו כולם מכבדים את כולם, תמיד.

3. כשהקציצה הופכת לטעימה באמת

ברגע שהילד מפסיק להרגיש שהוא צריך להגן על הנאמנות שלו לאמו דרך הקציצות, משהו מופלא קורה. הוא נרגע. הוא מפסיק להילחם ומתחיל לטעום. פתאום, הקציצות שלכם הופכות גם הן לטעימות עבורו. הסוד הוא לא בתבלין הסודי, אלא באווירה המקבלת שייצרתם סביב השולחן. 

סיכום: התכוננו לבאות בלמידה מהניסיון

ילדים תופסים אותנו לא פעם לא מוכנים, אך למידה מהניסיון הופכת את הפעמים הבאות לקלות יותר. בשיטת האימאגו, אנו מאמינים שתגובה מודעת של ההורה משחררת את הילד ממצוקה רגשית סמויה. למידע על חיזוק הקשר בתוך המשפחה המורכבת, בקרו באתר של הארגון הבינלאומי לטיפול אימאגו.

מרגישים שההשוואות של הילדים בין הבתים מייצרות מתח ביניכם לבין בני הזוג?

בשיטת האימגו נלמד איך להפוך את רגעי החיכוך האלו להזדמנויות של צמיחה וחיבור. אני מזמינה אתכם למרתון להעצמת הזוגיות (והמשפחה): יומיים מרוכזים שיעניקו לכם כלים לנטרול קנאה, בניית ברית הורית חזקה ויצירת אווירה רגועה ומכבדת לכל בני הבית.

בואו להפוך את הבית שלכם למקום שבו הכול מרגיש טעים ובטוח. [לחצו כאן לפרטים על המרתון שישפר את הדינמיקה המשפחתית]

לקבוצה סגורה בפייסבוק "משפחה שכזאת פרק א פרק ב"

לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת

לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'

לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי

לדף שלי בפייסבוק

פוסטים אחרונים

ילדים בפרק ב

מעשה בקציצה

מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן"

קראו עוד »

רוצים להציל את הזוגיות שלכם ולעשות שינוי אמיתי?

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-9455660 – מה שנוח לכם

הילדה בצבא. מה קורה עם השבתות?

שבת בפרק ב': בין הצורך בביחד לבין החופש של הילדים

‫נושא השבתות בפרק ב', ובמיוחד כשהילדים גדלים ומתגייסים, דורש מאיתנו גמישות ו"שחרור חבל" רגשי. בשיטת האימגו, אנו מבינים שהצורך של ילד להורים גרושים הוא להרגיש חופשי לנוע בין עולמות מבלי לשאת רגשות אשם. כשאתם בוחרים בשחרור ובגמישות, אתם בונים עבור הבת מרחב בטוח שבו היא לא צריכה "לבחור" בין אבא לבין החיים שלה.

שבת בפרק ב

לורם איפסום דולור סיט אמט

השבת הגיעה, וזו השבת "שלנו". אבל מה עם החברות שלה? ומה עם אמא שלה? הרי היא כל השבוע בצבא והזמן שלה קצוב. בתוך משפחה בפרק ב', רגעי המפגש האלו יקרים מפז, במיוחד עבור האב והאחיות שבקושי רואים אותה. אך במקום להיצמד להסדרים נוקשים, החלטנו לשחרר את החבל.

הנה כמה תובנות על ניהול השבתות בתוך המציאות המורכבת:

1. לבחור בחיבור במקום בצדק

בתור מי שמאמינה ב"ביחד" המשפחתי, השחרור הזה אינו קל עבורי. עם זאת, שאלתי את עצמי: מה הטעם להיות צודקת אם המחיר הוא תסכול של הילדה? החלטנו שהיא תגיע מתי שנראה לה מתאים. אם היא יוצאת בערב עם חברות, היא תגיע בשבת לכמה שעות. אם השבת עמוסה, היא תגיע רק לארוחת שישי. הגמישות הזו היא המפתח לקשר בריא בטווח הארוך.

2. הורים גרושים: אתגר השחרור המוקדם

בכל מקרה נצטרך לשחרר את הילדים לעולם הגדול בעתיד. בתוך מציאות של הורים גרושים, השחרור הזה פשוט קורה מוקדם יותר. זה לא קל להיות הורה בפרק ב', וזה בהחלט לא קל להיות ילד להורים גרושים. הילדה צריכה לתמרן בין שני בתים, חברים וחיי צבא. הגמישות שלנו מקלה עליה את העומס הרגשי ומאפשרת לה ליהנות מכל העולמות.

3. לראות את היתרונות שבתוך החסרונות

לכל מטבע יש שני צדדים. נכון, קשה לוותר על זמן איכות משותף, אך הוויתור הזה בונה אמון עמוק. כשהילדה מרגישה שלא "לוחצים" עליה, היא מגיעה אלינו מתוך רצון אמיתי ולא מתוך חובה. זהו היתרון הגדול של שבת בפרק ב' המנוהלת מתוך הבנה ואמפתיה. למידע נוסף על דינמיקה משפחתית, ניתן לעיין בערך על משפחה מורכבת בוויקיפדיה.

סיכום: גמישות היא ביטוי של אהבה

החיים בפרק ב' דורשים מאיתנו למתוח את שרירי הסבלנות. ככל שתאפשרו לילדים מרחב נשימה, כך תגלו שהם רוצים לחזור הביתה יותר. בשיטת האימגו, אנו מאמינים שאהבה בוגרת יודעת לשחרר כדי לחבר. למידע על חיזוק הקשר המשפחתי, בקרו באתר של הארגון הבינלאומי לטיפול אימגו.

מרגישים שהסדרי הראייה בשבתות יוצרים מתחים בזוגיות ובמשפחה?

בשיטת האימגו נלמד איך לנהל את הדיאלוג סביב השבתות מתוך הבנה של צרכי הילדים ובני הזוג. אני מזמינה אתכם למרתון להעצמת הזוגיות (והמשפחה): יומיים מרוכזים שיעניקו לכם כלים לניהול גמיש, רגוע ואוהב של החיים המשותפים בפרק ב'.

בואו ללמוד איך להפוך את השבתות לזמן של נחת, לא של מאבק. [לחצו כאן לפרטים על המרתון שיעניק לכם שלווה משפחתית]

לקבוצה סגורה בפייסבוק "משפחה שכזאת פרק א פרק ב"

לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת

לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'

לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי

לדף שלי בפייסבוק

פוסטים אחרונים

ילדים בפרק ב

מעשה בקציצה

מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן"

קראו עוד »

רוצים להציל את הזוגיות שלכם ולעשות שינוי אמיתי?

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-9455660 – מה שנוח לכם

שבת שלנו אבל… מה עם החברות שלה? עם אמא שלה? הרי היא כל השבוע בצבא… אז החלטנו בלי להתדיין על זה הרבה שגם בשבתות "שלנו" היא תגיע מתי שנראה לה. אם היא יוצאת בערב עם חברות אז שתגיע בשבת לכמה שעות. אם בשבת עסוקה אז שתגיע לארוחת שישי. ואני עוד ידועה בתור אחת שחשוב לה שכולם יהיו ביחד ולו למען אביה ואחיותיה שבקושי רואים אותה. אבל מה הטעם להיות צודק? גם ככה נצטרך לשחרר אותם בעתיד לעולם הגדול, אז זה קורה עכשיו. זה לא קל. אבל מי אמר שלהיות הורים גרושים זה קל? מי אמר שלהיות ילד להורים גרושים זה קל? זה חלק מהחסרונות. יחד עם זאת יש גם יתרונות. ככה זה בחיים.   לקבוצה סגורה בפייסבוק "משפחה פרק ב" לחצו כאן לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת לחצו כאן לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי לחצו כאן  לדף שלי בפייסבוק לחצו כאן

התחלה חדשה לפרק ב

התחלה חדשה בפרק ב': בין פנטזיית הנסיך לפחד מהכאב המוכר

אני מחשיבה את עצמי כאדם אופטימי, אחת שמנסה לראות את הטוב, גם כשהוא מסתתר היטב. אבל בואו נהיה כנים: כולנו אלופים בלשייך לעצמנו דפוסים שליליים ברגעים הקשים. כשאני מלווה נשים וגברים בתהליכי ייעוץ זוגי בשרון, אני רואה שוב ושוב איך הפחד מהעבר מנהל את ההווה שלנו.

התחלה בפרק ב

בימי בדידותי, נהגתי לשבת לבד בחושך ולרחם על עצמי. שם, בתוך השקט, נולדו הפנטזיות. דמיינתי את ה"נסיך" הבא שלי (אצלי זה היה אינדיאני מסוקס על טנדר מאובק, בבקשה לא לשפוט…), זה שיבוא ויציל אותי מהבדידות. אבל יחד עם הפנטזיה, תמיד הופיע הצל שלה: הפחד.

הפחד שההיסטוריה תחזור על עצמה

הפחד הכי גדול בזוגיות פרק ב' הוא שהסרט יחזור על עצמו. אותן התנהלויות, אותם ויכוחים משמימים, אותו בן זוג ש"לא מבין" ו"לא מקשיב". ובעיקר – הפחד שאני אגיב בדיוק אותו דבר. שדפוס המרצה שלי ישתלט שוב, או שפצעי הילדות הישנים יתעוררו וימנעו ממני להיות מאושרת.

רמת ההתלהבות מהקשר החדש תמיד הייתה שווה לרמת הפחד. פחד להישאר לבד, לצד פחד גדול לא פחות להיכנס שוב למערכת יחסים. היום, כשאני מלווה זוגות בתוך טיפול זוגי בשרון, אני מראה להם שדווקא בנקודת הפחד הזו, שם בדיוק מתחילה הצמיחה האמיתית שלנו.

מנגנון ההימנעות: הדרך שלנו לשרוד

אני רואה את זה סביבי כל הזמן:

  • אנשים שנבגדו פוחדים לתת אמון.

  • אנשים שזלזלו בהם פוחדים להיות שוב "בלתי נראים".

  • אנשים שחיו תחת אמונות של אחרים פוחדים לאבד את עצמם שוב.

באופן טבעי, כדי להימנע מהכאב המוכר, אנחנו בוחרים בהימנעות. אנחנו נרתעים כדי לשרוד. לא נותנים לעצמנו להאמין או לבטוח, כדי "לא ליפול בפח שוב". ואם כבר עשינו צעד, אנחנו "מאכילים" את עצמנו בתסריטים של סוף רע, ומסיימים את הקשר עוד לפני שהתחיל באמת.

איך הופכים את הפחד להזדמנות?

הבנתי שכל קשר מביא איתו דפוסים ייחודיים, אבל המפתח נמצא אצלנו. אם נמשיך להשליך את פחדי העבר על בני הזוג הנוכחיים, המציאות שלנו תמשיך להיות השתקפות של הכאב הישן.

כדי להצליח בפרק ב', עלינו לתת הזדמנות אמיתית גם לעצמנו וגם לצד השני. כפי שאמר הפסיכולוג אברהם מאסלו:

"אדם צועד קדימה לעבר צמיחה והתפתחות או שהוא צועד אחורה על מנת להישאר בביטחון".

בלי אמון ובלי נכונות לשחרר את הדפוסים המעכבים, לא נוכל באמת לתת את עצמנו לקשר.

רוצים להפסיק לפחד ולהתחיל לאהוב?

מרגישים שהדפוסים האלו מנהלים אתכם? אתם לא חייבים להמשיך לסחוב את זה לבד. אני מזמינה אתכם למפגשים אישיים או זוגיים, שבהם נפרק יחד את המטענים ונבנה תקשורת חדשה ומקרבת. הצעד הראשון מתחיל בהודעה קטנה.

לחצו כאן ושלחו לי הודעה אישית לווטסאפ לתיאום פגישה >>

לקבוצה סגורה בפייסבוק "זוגיות שכזאת פרק א פרק ב"

לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת

לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'

לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי

לדף שלי בפייסבוק

פוסטים אחרונים

ילדים בפרק ב

מעשה בקציצה

מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן"

קראו עוד »

רוצים להציל את הזוגיות שלכם ולעשות שינוי אמיתי?

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-9455660 – מה שנוח לכם

דילוג לתוכן