השפעת דרכי הגנה על הזוגיות
מאי 4, 2021
השפעת מנגנוני הגנה מהילדות על הזוגיות: למה אנחנו עדיין "שורדים" בקשר?
כילדים, פיתחנו בכישרון רב דרכי הגנה גאוניות שעזרו לנו לשרוד קשיים מול ההורים או העולם. למרבה הפלא, גם כאנשים מבוגרים, אנחנו נוטים להשתמש באותם מנגנונים בדיוק מול בני הזוג שלנו – ושם, הם לעיתים קרובות אלו שמחבלים בקשר.
מהם מנגנוני הגנה ומדוע הם נוצרים?
בני אדם מסגלים לעצמם דרכי הגנה בגיל צעיר כדי להגן על עצמם מפני כאב רגשי או סכנה. כילדים, לא היו לנו הכלים השפתיים או התפיסתיים שיש לנו היום, ולכן ה"שריון" שבנינו היה הכרחי להישרדותנו.
הנה 3 דוגמאות נפוצות למנגנוני הגנה שפגשתי בקליניקה:
1. הפחד להיקשר (מנגנון הימנעות)
ילד שאיבד דמות קרובה (הורה או סב) עשוי ללמד את עצמו לא להיקשר רגשית לאיש באופן עמוק. המטרה? למנוע את הכאב שבנטישה עתידית.
בזוגיות: הוא יימנע מאינטימיות עמוקה, ישמור על מרחק רגשי ולא יאפשר לעצמו להתמסר לאהבה, גם כשהוא נמצא עם בת זוג תומכת.
2. ההסתגרות כפתרון (מנגנון הנסיגה)
ילד שגדל בבית עם הורה כעוס או צעקני, למד שהדרך הטובה ביותר לשרוד היא להיעלם – להיכנס לחדר, להשפיל מבט ולהשתתק.
בזוגיות: בכל פעם שתעלה מריבה קטנה או ויכוח, הוא "ייעלם" רגשית או פיזית, ייצא מהבית או יסתגר בחדרו במקום להתמודד עם הקושי.
3. הריצוי הכרוני (מנגנון הריצוי)
ילד שחווה חוסר בתשומת לב עשוי להפוך ל"ילד טוב" שמרצה את כולם כדי לקבל פירור של אהבה והערכה.
בזוגיות: הוא יגדל להיות בן זוג שמתבטל בפני האחר, מוותר על צרכיו ומתגמש ללא הפסקה. עם הזמן, זה יוביל למרמור עמוק ולתחושת חוסר הוגנות משוועת.
למה השריון שלכם מונע מכם להתקרב?
מנגנוני הגנה הם כמו שריון ברזל. הם אמנם מונעים מאיתנו להיפגע, אך הם גם חוסמים כל אפשרות למגע אמיתי וקירבה. המוח שלנו מפרש ויכוח זוגי כ"סכנה" ומפעיל את האוטומט הישן מהילדות, למרות שהיום יש לנו כלים בוגרים הרבה יותר להתמודד עם המצב.
השורש המשותף: הכאב ש"לא רואים אותי"
הנושאים עליהם אנחנו מתווכחים היום שונים מאלו שהיו בילדות, אך הכאב שבבסיסם זהה. אם חוויתם שלא רואים אתכם בילדות, אתם תרגישו את אותו כאב צורב כשבן הזוג מעדיף ללכת לחדר כושר במקום לבלות אתכם, או כשהוא משקיע את כל כולו בילדים על חשבון הזמן הזוגי.
איך מנצחים את מנגנוני ההגנה? עוברים לזוגיות מודעת
זוגיות טובה ומאושרת היא זוגיות מודעת. זהו מסר משותף בו בני הזוג לומדים לזהות את מנגנוני ההגנה של עצמם ושל הצד השני.
במקום לדרוך זה לזו על היבלות והפצעים הישנים, לומדים:
מהם ה"כפתורים" שמקפיצים את בני הזוג בשניות?
מתי אני פועל מתוך פחד של ילד ומתי מתוך בחירה של מבוגר?
איך ליצור תקשורת שמרגיעה את מנגנוני ההגנה במקום להפעיל אותם?
הדרך לשינוי מתחילה כאן
אני מזמינה אתכם למרתון להעצמת הזוגיות – יומיים מרוכזים ופרטניים (ללא זוגות נוספים), בהם נלמד יחד לזהות את מנגנוני ההגנה שלכם, להבין את הכפתורים הרגישים ולבנות גשר של תקשורת מקרבת.
"חוויה שלא ניתן להעביר במילים" – כך מתארים זאת הזוגות שכבר עברו את המרתון.
רוצים להוריד את השריון ולהתחיל לאהוב באמת? [לחצו כאן לתיאום פגישה ופרטים על המרתון הזוגי]
פוסטים אחרונים

דברו לעניין – אל תגלשו לדוגמאות…
במריבות זוגיות, בלי לשים לב, אנחנו מעלים דוגמאות ממריבות קודמות והרגשות השליליים מהמריבות הקודמות נכנסים לוויכוח הנוכחי ומטרפדים את סיום המריבה

נו, אז מה היא מספרת?
"נו, אז מה היא מספרת?": למה חשוב להתעניין בילדים שלו? הנושא של מעורבות בחיי הילדים

סיפור הגומיות
סיפור הגומיות: להבין את הבכי שמעבר למילים הסיפור הזה מדגים בדיוק את מה שאנחנו מלמדים

מעשה בקציצה
מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן"

הילדה בצבא. מה קורה עם השבתות?
שבת בפרק ב': בין הצורך בביחד לבין החופש של הילדים נושא השבתות בפרק ב', ובמיוחד
תגובות אחרונות