יחסי כלה חמות – מאמר ראשון
יחסי כלה וחמות: כשהבעל נמצא בין הפטיש לסדן (1)
נושא זה נחשב לנצחי; הוא זוכה לאינספור מחקרים, מאמרים ובדיחות, אך במציאות מדובר באחד האתגרים המורכבים ביותר בתוך המרחב המשפחתי.
הצבת גבולות למשפחה
בקליניקה אני מגלה שחיכוכים רבים המשפיעים על יחסי כלה וחמות – ואף קשיים של גברים מול משפחת האישה – נובעים מצורך לא פתור בהצבת גבולות. למרות שהדינמיקה הקלאסית מתמקדת בנשים, גם גברים ימצאו בכתבה זו עניין רב כשותפים לבניית התא המשפחתי.
1. הניטרליות ההרסנית: המלכוד של בן הזוג
הקושי הבוער ביותר מתחיל ברגע שבן הזוג (הגבר או האישה) מאמץ עמדה "ניטרלית" מול המתח שנוצר בין בן/בת הזוג לבין הוריו. מתוך פחד עמוק להימצא בין הפטיש לסדן, בני זוג רבים נוקטים בטקטיקות של הימנעות שפוגעות אנושות בקשר:
הם נמנעים מלהביע עמדה ברורה שתומכת בפרטנר שלהם.
הם מתעלמים באופן מודע מסכסוכים או אי-הבנות ("לא שמעתי", "לא שמתי לב").
הם בוחרים לצאת פיזית מהבית או מהחדר ברגע שהרוחות מתלהטות.
התוצאה של התנהגות זו היא הרסנית. בת הזוג חשה שהיא "מספר 2" בסדרי העדיפויות, מה שמוביל לעלבון צורב ולפגיעה אנושה בביטחון הזוגי. הקרע האמיתי בתוך יחסי כלה וחמות נוצר כאשר בן הזוג בוחר בנאמנות למשפחתו המקורית על פני השותפות עם בת זוגו.
2. מדוע זה קורה? שורש התלות הרגשית בשיטת האימגו
לפי שיטת האימגו, אנו נושאים איתנו "פצעי ילדות" הקשורים למטפלים הראשוניים שלנו (ההורים). הצורך של הבעל לרצות את אמו או הפחד שלו לאכזב אותה נובע לעיתים קרובות מחוסר התנתקות רגשית מלאה. כאשר בן הזוג עדיין תלוי בהוריו רגשית או כלכלית, הוא מתקשה להגדיר את עצמו כישות עצמאית בתוך הזוגיות.
ביטויי התלות הללו כוללים הגעה תכופה מדי לארוחות, שיתוף יתר בפרטי האינטימיות הזוגית וקבלת החלטות הרות גורל (כמו קניית דירה או חינוך ילדים) בהשפעת ההורים בלבד. תלות זו פוגעת ביכולת לייצר "מרחב זוגי" מקודש ומוגן, שבו בני הזוג הם המקבלים היחידים של ההחלטות. להעמקה בנושא זה, כדאי לקרוא על התאוריה של שיטת האימגו.
3. כשהמשפחה מחזיקה בחוטים: הקושי לשחרר
לעיתים, הקושי אינו רק אצל בן הזוג אלא אצל הוריו. משפחה שמתקשה "לשחרר" את ילדיה לחיים עצמאיים עלולה להשתמש במניפולציות של כסף, עזרה או רגשות אשם. מצב זה גורם לילדיהם לחוש חוסר נאמנות כלפי בני זוגם, מה שמערער את יציבות הבית המשותף.
בקליניקה נתקלתי גם במקרים הפוכים: ניתוק כפוי. בן הזוג עצמו מנתק קשר עם משפחתו מסיבותיו שלו, ומאלץ את בת זוגו לעשות אותו דבר עם משפחתה שלה. גם כאן, האישה מוצאת את עצמה בין הפטיש לסדן, קרועה בין משפחתה המקורית לבין הדרישות של בן זוגה.
4. הדרך לפתרון: הפיכת הזוגיות למשפחה הגרעינית
"על כן יעזב איש…": המקורות כבר הגדירו את המעבר הזה בבראשית ב', כ"ד: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ". עליכם להפנים כי ברגע שנישאתם, הקמתם יחידה גרעינית חדשה. החוזה הזוגי ביניכם חייב לעמוד מעל לכל חוזה אחר.
הצבת גבולות ברורים: הגדירו יחד מהן הציפיות שלכם ממשפחת המוצא. הצבת גבולות דורשת אומץ, אך היא חיונית לבריאות היחסי כלה וחמות. החליטו יחד מה מספרים ומה לא, ומנעו התערבות חיצונית בהחלטות אישיות. למידע נוסף על הצבת גבולות, ניתן לעיין במאמרים על גבולות במשפחה באתר ויקיפדיה.
שימוש באמפתיה מודעת: בני הזוג צריכים לשוחח בגלוי על המתח. הכלה יכולה לנסות ולהבין שזוהי אמו של הבעל, כשם שלה יש אם. הבנת הפחדים של החמות (כמו הפחד לאבד את בנה) יכולה לעזור בניהול הדיאלוג מולה בדרכי נועם, מבלי לוותר על העמידה האיתנה שלכם כזוג.
"הדבר הטוב ביותר שאב יכול לעשות עבור ילדיו הוא לאהוב את אמא שלהם" (הנרי ביצ'ר)
הו המאמר הראשון מתוך סדרה בת ארבעה חלקים על יחסי כלה וחמות. חשוב להקדיש לנושא זה תשומת לב מעמיקה, שכן יחסים טובים עם המשפחה המורחבת משפיעים ישירות על הקשר הזוגי ועל עולמם של הילדים והנכדים.
להמשך קריאה בסדרה:
פוסטים אחרונים
דברו לעניין – אל תגלשו לדוגמאות…
במריבות זוגיות, בלי לשים לב, אנחנו מעלים דוגמאות ממריבות קודמות והרגשות השליליים מהמריבות הקודמות נכנסים לוויכוח הנוכחי ומטרפדים את סיום המריבה
נו, אז מה היא מספרת?
"נו, אז מה היא מספרת?": למה חשוב להתעניין בילדים שלו? הנושא של מעורבות בחיי הילדים
סיפור הגומיות
סיפור הגומיות: להבין את הבכי שמעבר למילים הסיפור הזה מדגים בדיוק את מה שאנחנו מלמדים
מעשה בקציצה
מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן"
הילדה בצבא. מה קורה עם השבתות?
שבת בפרק ב': בין הצורך בביחד לבין החופש של הילדים נושא השבתות בפרק ב', ובמיוחד
תגובות אחרונות