כאשר ילדים צופים בהוריהם רבים, מתרוצצות בראשם מחשבות רבות שאיננו תמיד מודעים אליהן. חוויית המריבה מערערת את הביטחון המשפחתי הבסיסי שלהם. במקום להרגיש שהבית הוא מבצר בטוח, הם חשים חוסר אונים וחשש מהעתיד – לאן הוויכוח יתדרדר והאם הבית עומד להתפרק?

חלק מהילדים יבחרו לברוח לחדרם כדי להתרחק מהפחד והעצב. אחרים עלולים להפגין התנהגות אלימה כתוצאה מהלחץ הפנימי, בין אם מול חברים ובין אם מול ההורים עצמם. הטרגדיה הגדולה היא שילדים רבים נוטים לחשוב שהם הגורם למריבה. רגשות אשם אלו פוגעים בערך העצמי שלהם ועלולים לגרום להם לאמץ דפוסי ריצוי או "לקחת צד" בסכסוך, מה שיוצר קרע פנימי קשה.