תומכת לחימה במחלת הסרטן: למה הקריסה מגיעה דווקא אחרי הניצחון?

הריפוי לא הגיע במלחמה עצמית, אלא בחמלה. ידעתי שהנפש צריכה להתרפא והגוף צריך להסכים לצאת מהמיטה. ויום אחד, אחרי הרבה חודשים, ממש כמו בסיפורים, זה קרה. קמתי. הרגשתי שמשהו השתנה בתוכי. המוטיבציה חזרה והרצון לשגרה התעורר מחדש.

הנה המסר שלי לכל מי שמתפקד כתומכת לחימה במחלת הסרטן או מלווה חולה במחלה קשה:

• הקשיבו לעצמכם: היו כנים עם מה שאתם מרגישים. אל תנסו "לזייף" אושר רק כי המחלה נגמרה.

• חמלה עצמית: אל תגידו לעצמכם "תקומי כבר". תנו לנפש את הזמן שהיא צריכה לעבד את הטראומה.

• ריפוי הנפש: מבלי לאפשר לעצמכם להחלים מהמתח העצום, אתם תמשיכו "לצלוע" הלאה בחייכם.

מי שלא היה שם, לא יכול להבין את מצבור הקשיים הנפשיים שחווה המלווה. אתם נמצאים שם בשביל כולם, אבל מגיע לכם מקום גם עבור עצמכם. לפי עקרונות שיטת האימגו, חיבור לעצמנו הוא הצעד הראשון לחיבור מחודש עם בני הזוג.