שחרור מדפוסי עבר בפרק ב'
מאי 28, 2017
שחרור דפוסים מעכבים בפרק ב': למה האוטומט שלכם מחבל בזוגיות?
רבים מאיתנו נכנסים לזוגיות חדשה עם תקווה גדולה, רק כדי לגלות שאנחנו חוזרים על אותן טעויות ומתמודדים עם אותם קונפליקטים. למה זה קורה? התשובה טמונה בדפוסי התנהגות מהעבר. אלו הם "מנגנוני ההגנה" שאימצנו כילדים כדי לשרוד כאב, והיום, כמבוגרים בפרק ב', הם הפכו ל"דפוסים מעכבים" המונעים מאיתנו זוגיות מאושרת.
דפוסים מעכבים
מהם דפוסים מעכבים ולמה הם נשארים איתנו?
כילדים, כשמשהו הכאיב לנו או כשלא ידענו כיצד להתמודד עם קשיים, אימצנו הרגלים שהקלו על הכאב. ההרגלים הללו נעשו חלק בלתי נפרד מהתת-מודע שלנו. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מראים כי המודלים שלמדנו בבית הורינו משפיעים על הדרך בה אנו בוחרים בני זוג ומתנהלים מולם.
למרות שהמציאות השתנתה, ה"אוטומט" שלנו ממשיך לפעול. זהו דפוס שמונע מאיתנו להתקדם לעבר התנהגות בוגרת ומותאמת יותר למערכת יחסים אינטימית.
דוגמאות לדפוסים שפוגשים אותנו בפרק ב':
הימנעות משיתוף: אם כילדים חוויתם לעג כששיתפתם ברגשות, הפכתם למבוגרים סגורים. בזוגיות בפרק ב', בן הזוג עשוי לפרש זאת כחוסר עניין, בעוד שזהו רק דפוס הגנה ישן.
צורך מוגבר בשליטה: מי שנשא באחריות כבדה בילדות (דאגה לאחים או להורה), יחווה היום חרדה אם לא הכל מתנהל בדיוק לפי דרכו. הוא ימשיך לקחת אחריות ויאשים את האחר בחוסר הוגנות בזוגיות.
ריצוי יתר: מי שלמד שצעקות נמנעות רק אם הוא "מרצה" אחרים, יתקשה להביע צרכים אישיים מול בני זוג וירגיש חוסר הוגנות מצטבר.
השפעת הדפוסים על איכות הקשר
במילים פשוטות: מה שעזר לנו כילדים, הורס לנו במערכת יחסים בוגרת. לדוגמה, אימוץ דפוס ה"מרצה" כדי לקבל אהבה בילדות, מוביל בבגרות לריצוי בני הזוג כמחשבה שזה מתוך אהבה, אך בעצם קורבנות. משלא מוחזר לנו מה שחשבנו שמגיע לנו, זה מוביל להתחשבנות, תסכול ותחושה (לא תמיד מוצדקת) שאיננו אהובים. הדרך להתקדמות עוברת דרך ההבנה שאנו כבר לא צריכים את ההגנות הללו. היום, יש לנו כלים בוגרים לבקש, להציב גבולות ולתקשר.
איך מגלים ומשחררים את הדפוסים המעכבים?
כדי להשתחרר, עלינו להביט פנימה ביושר ולשאול: כשאני בלחץ מול בן הזוג, לאיזו התנהגות אני בורח? האם זה שתיקה? צעקות? בריחה לחדר אחר? זיהוי התגובה האוטומטית הוא הצעד הראשון בחקירה העצמית.
4 שלבים לשחרור:
רצון: להחליט שדי לנו בדפוסים שמנהלים אותנו.
הבנה: זיהוי המחשבות והאמונות המגבילות.
החלטה: לבחור להתקדם ולפעול אחרת.
אחריות: להבין שהתגובה היא שלנו ועלינו לקחת עליה בעלות.
"אנחנו בהתחלה יוצרים את ההרגלים שלנו, ולאחר מכן ההרגלים שלנו יוצרים אותנו" (ג'ון דריידן)
הזדמנות לשינוי: מרתון להעצמת הזוגיות
האם אתם מוכנים להפסיק לתת לעבר לנהל לכם את הקשר? אם אתם מחפשים את הדרך לזוגיות רגועה, מקרבת ובטוחה יותר, המרתון הזה בשבילכם.
מרתון להעצמת הזוגיות הוא יומיים מרוכזים של תוכן מקצועי, כלים מעשיים וחוויה מעצימה שתעזור לכם:
לזהות את שורשי הקונפליקטים ביניכם.
לשחרר דפוסים מעכבים מהילדות וממערכות יחסים קודמות.
לבנות תקשורת זוגית חדשה שמובילה לקרבה מהירה.
אל תתנו לאוטומט להכתיב לכם את האושר.
סקרנים להציץ בפרטים? לחצו כאן והצטרפו למרתון להעצמת הזוגיות שלי >>
פוסטים אחרונים

דברו לעניין – אל תגלשו לדוגמאות…
במריבות זוגיות, בלי לשים לב, אנחנו מעלים דוגמאות ממריבות קודמות והרגשות השליליים מהמריבות הקודמות נכנסים לוויכוח הנוכחי ומטרפדים את סיום המריבה

נו, אז מה היא מספרת?
"נו, אז מה היא מספרת?": למה חשוב להתעניין בילדים שלו? הנושא של מעורבות בחיי הילדים

סיפור הגומיות
סיפור הגומיות: להבין את הבכי שמעבר למילים הסיפור הזה מדגים בדיוק את מה שאנחנו מלמדים

מעשה בקציצה
מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן"

הילדה בצבא. מה קורה עם השבתות?
שבת בפרק ב': בין הצורך בביחד לבין החופש של הילדים נושא השבתות בפרק ב', ובמיוחד
תגובות אחרונות