אבל אז קרה משהו.
משהו שלא כל-כך מבחינים בו.
משהו שלא כל-כך רוצים להודות בו.
ומה קרה?
יש כאלו שיספרו לכם שפעולות של בן הזוג
שפעם עברו עליהם בשתיקה מתחילות לעצבן אותם
("הוא לא עושה הרבה דברים בבית.
כמה זמן הוא חושב שאוכל לעשות הכל לבד")

יש כאלו שיספרו שאחוז ההשקעה בבני הזוג
כבר לא כמו בעבר
("פעם הייתי עושה לה מסז' מפנק לפחות פעם בחודש והיום אין לי כח לזה").

יש כאלו שיספרו שהחמות השתנתה ומתחילה לנדנד.
יש כאלו שיספרו שהתשוקה כבר לא מה שהיתה וכו'.

מלכודת ה"שגרה" נכנסת לקשר ומשנה אותו:
בני הזוג נותנים לעצמם לנוח מטיפוח הקשר
ולראות האם ההשקעה השתלמה.

נראה כאילו הם הגיעו ל"יעד" או המטרה
ולכן הם פחות סבלנים, פחות משקיעים, פחות מבינים
והמצב מתדרדר. 
ואז מתחיל משבר בזוגיות.