גם בזוגיות עלינו להתגמש.
עלינו להיות ערים לכך שיהיו שינויים. שיהיו תהפוכות בבית המשותף.
ערים לכך שמה שעבד לנו פעם
כבר לא עובד היום
(למשל הספונטניות שפינתה מקום לתכנונים ומציאת בייביסיטר).
מה ששימח אותנו פעם כבר לא משמח
(לדעת על יציאה עד אמצע הלילה… תנו רק לישון…). 
הזמן הפנוי שהיה לנו ל"ביחד" כבר לא יהיה זמין בכזו תדירות.

כשהיינו רווקים יכולנו להוציא סכום כסף גדול
על בגדים, גאדג'טים, מותרות
וכל מה שהתחשק אבל כשיש שניים שלושה ילדים במשפחתונים וגנים
ועם טיטולים אז כבר עושים תכנון מסלול מחדש…

כשהיינו רווקים היה לנו הכי הרבה זמן אחד לשני.
יצאנו, בילינו, קמנו מאוחר, דיברנו המון.
היום כבר לא מדברים כל-כך. אין זמן.
כשהיינו רווקים יכולנו לעשות הרבה דברים.
יכולנו לנקות את דירת ה- 40 מ"מ בשעה ועם חיוך על השפתיים.
אבל אנחנו כבר לא גרים בדירת 40 מ"מ
ויש את סיירת הלכלוך של שני זאטוטים שנוספו עם השנים.

כשהיינו רווקים הגבר ארגן יציאות פרועות ובילויים מהנים
והיום לאחר שלוש שעות פקקים הוא רק רוצה לישון…