מטראומה אישית לצמיחה אישיותית - פוסט אישי

משהו קרה לי בעשר השנים האחרונות. משהו טוב שהתחיל לא טוב. מתסכול, שבר, ייאוש, משבר גיל, מריבות עם בעלי, קושי מול הילדים ועוד מצאתי את עצמי והצלחתי להגיע לחיים מאושרים ורגועים יותר. זאת אומרת, הייתי צריכה לעבור איזו טראומה אישית כדי לגלות את הגרעין הנכון שלי. כמו לקלף בצל עד שהגעתי למהות שלי.

איך למדתי מעצמי ועברתי צמיחה אישיותית

הטראומה האישית שלי

המשבר האישי שלי התחיל מזה שלא ידעתי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה (וכבר הייתי בת 40), זאת אומרת, המקצוע שלי לא היה מדויק לי.
הייתי חסרת אונים והמצב שהכביד עלי השפיע על כל המשפחה שלי. על היחס שלי אל הילדים ואל בעלי.
זה המשיך בילדים שרציתי שיגדלו איך שאני רוצה ושיסדרו את החדר שלהם כל יום וילכו מסודרים ונקיים…. והם רצו אחרת.
זה המשיך בבעלי שהיתה לנו זוגיות נהדרת אך הוא לא תמיד הבין אותי והתעקש על דברים שהיו שטותיים בעיני (ולהיפך). ועוד תחומים. בקיצור, מעין בלבלה שלמה.

בלבול שלא תיארתי לעצמי שמה שייצא זו צמיחה אישיותית שתשפיע על חיי.

מעולה! הרי אין כמו משבר טוב כדי לצמוח ממנו…
(הידעתם שיער זקוק לשריפה מדי כמה זמן כדי להתחדש ולצמוח מחדש באופן טוב יותר?)

חפירה בעצמי

בלי שידעתי שאני עושה את הדבר הכי נכון לי, הלכתי ללמוד ייעוץ זוגי, שאיפשר חקירה בעצמי בדברים הטובים יותר והטובים פחות, והכחשה (של הפחות טוב) באותה נשימה, כי מה זאת אומרת? אני נהדרת והחיים שלי נהדרים…
ואז התפתחתי עוד ולמדתי את שיטת האימגו. שם התאפשר לי לגלות על עצמי עולם נסתר שלא ידעתי על קיומו. כעסים שלי, תכונות לא טובות שלי (מריצוי אחרים עד ששוכחת את עצמי), הבנה שיש לי חלקים פחות טובים ואני לא מושלמת.
כן, זה ביאס אותי לאללה עד המשך הכחשה של הדברים האלו.

ואז לאט לאט נפתחתי לעצמי, התחלתי לגלות שיש מה לעשות עם הריצוי, שיש מה לעשות עם תכונות פחות טובות, שיש עבודה זוגית לפנינו למרות שחשבנו שאנחנו אחלה זוג.
כשגיליתי שאני לא מושלמת, זאת היתה טראומה עבורי כי כל חיי ניסיתי להיות ילדה טובה וחביבת הקהל. התאמצתי כדי להיות בסדר וטובה. הדחקתי כעסים, הסתרתי עצבים וכמובן שהם היו מתפוצצים מול הקרובים לי בסופו של דבר. כמו בלון שמנפחים, מנפחים עד שהוא מתפוצץ…
בלימודים הבנתי שזאת הזדמנות מעולה לייצר צמיחה אישיותית, זוגית והורית.

ואז קרה הקסם!

צמיחה אישיותית

גיליתי שיש מה לעשות עם תכונות שנדרשות שיפור. שתכונת הריצוי היא בסך הכל מנגנון הגנה שפיתחתי במומחיות גדולה כדי לקבל תשומת לב חיובית מהסביבה.
למדתי לפתח מנגנונים אחרים טובים יותר.

האימגו לימד אותי להישיר מבט אל תוך עצמי. לגלות את נבכי נשמתי ואת המקומות בהם הייתי צריכה להשתנות כדי להיות שלמה ומאושרת יותר.
גיליתי שאני לא אומרת את הקשיים שלי והתלונות מול אחרים, כדי להישאר נחמדה אבל אז מבאסת את עצמי ויוצרת תסכול פנימי גדול.
למדתי לדבר.

גיליתי שהעולם הוא לא ורוד ושאני משקיעה המון אנרגיה להפוך אותו לכזה.
למדתי להנות מהטוב ולשים בצד את מה שלא טוב לי.
למדתי להרפות.
למדתי לחייך כי רוצה ולא כי צריכה.
למדתי להפסיק לעשות דברים שאני לא אוהבת, ולהפסיק להיות בקשר עם דברים שלא טובים לי.

צמיחה זוגית

מה שקרה בזוגיות הימם אותנו, את בעלי ואותי. חשבנו שהיתה לנו זוגיות נהדרת.
אבל בחייאת, כולם רבים ומתווכחים וגם בזוגיות נהדרת יש פגמים. ואז גילינו, דרך הקונפליקטים, מה קשה לי ומה כואב לו.
איפה אני דורכת לו על פצעים ואיפה הוא סוגר לי את החמצן…

האימגו לימד אותנו תקשורת נכונה, לקיים דיאלוג נכון. הוא לימד אותנו להבין אחד את העולם של השני (גם אם אין הסכמה). למדנו לדבר את הקשיים שלנו ולא לצעוק אותם.
שנינו עשינו צמיחה אישיותית, התחלנו להבין את עצמנו יותר, לדבר את זה לבני הזוג ולהתחיל להבין זה את זו.

למדנו להישיר מבט לקשיים ולא להסתיר אותם.
למדנו להתבונן על הזוגיות ממקום של שיפור ולא להתבאס על דברים קטנים שיצרו מתיחות.
למדנו שהעבר שלנו משפיע על ההתנהלות הזוגית שלנו בהווה.
למדנו להתקרב יותר.
לאהוב יותר.
להיות כנים.
להתגמש ולצחוק.

צמיחה הורית

לא, מה שקרה פה פשוט הרס אותנו (בכוונה חיובית).
הפכנו להיות הורים טובים יותר. להבין את הקונפליקטים מול הילדים. להבין שאנחנו כופים עליהם את המציאות שלנו ולא ממש מקשיבים או מבינים לליבם.

האימגו לימד אותנו גם פה. הוא לימד אותנו שיש את האמת שלנו אך לכל ילד יש את המהות שלו, את מה שטוב לו ואת הצרכים והרצונות שלו, שאולי הם שונים ממה שאנחנו חשבנו. האימגו לימד אותנו לא לחזור על טעויות עבר ולתת לילדים את תחושות הביטחון והכנות מולנו.

למדנו להקשיב להם.
למדנו להכיל את הקשיים שלהם (גם אם חשבנו אחרת).
למדנו להבין את הצרכים שלהם (ששונים משלנו ולא לכעוס עליהם).
כבר אין צעקות או מריבות.
יש שיח רגשי ואוהב.
רצון לעזור ולהבין.
רצון לשחרר וללמד עצמאות.
לגונן ולחבק כשצריך.
להנות איתם.
לצחוק איתם.
רוצים מהם עוד ועוד…

בקיצור, המסר העיקרי שלי...

לא לפחד כלל.
לא לפחד לפגוש את עצמנו, לא לפחד להכיר את המקומות הנסתרים בעצמנו.
לא לפחד להכיר מקומות שונים כי רק כך נוכל להתקדם ולצמוח.
הנפש שלנו זקוקה לצמיחה, היא תמיד תרצה להשתפר.
גם בזוגיות. לא טוב לקפוא על השמרים. תמיד טוב להתקדם.

זה נכון שטוב לנו באזור הנוחות. יש משפט שאומר: "טוב גיהנום מוכר מגן עדן לא ידוע", אך כמצליחים לקפוץ מעל הגלים הסוערים מגיעים לשקט של הגלים. לרוגע. לשקט.

אני מזמינה אתכם לקרוא קצת על תורת האימגו, שיטת חיים ששינתה לי ולמשפחתי את החיים.

ואם ממש בא לכם להתחיל לעבור מהמעט שעברנו בעלי ואני – אתם מוזמנים לסדנה מעלפת לזוגות – "ריסטרט זוגי" פרטים אצלי