יש להפנים שגם לגרושים מגיע לנוח.
תהנו מהזמן שלאחרים אין.
תהיו מאושרים ברגעים האלו בהם אתם
בלי ילדים בפרק ב'
כי אם תרצו או לא אתם לבד היום.
כשאין זמן לנשום ההורים מתפללים לקצת שקט
וכשהוא מגיע הם מכסים עצמם בשמיכת אשמה ומצפון
ולא לוקחים את ההזדמנות לאושר אישי.

זו ההזדמנות לקרוא את הספר שלא מצליחים להגיע אליו,
לצאת לארוחות ערב משפחתיות או אצל חברים,
לבלות ולזכור שמחר בערב הילדים בפרק ב' ישובו אליכם ושוב לא יהיה לכם פנאי.  

קבלו את הזמן הזה כמתנה חיובית
לעומת רגעי הקושי האחרים.
מתי פעם אחרונה יצא לכם להיות בים בלי לבנות ארמון חול???