ממחקר שנעשה בשיתוף אלמנים
נמצא שהסיבה היא דווקא חברתית.
החברה לא נותנת לגברים להתאבל כמו המצופה מהאשה.
הם גברים, ובדרך כלל הרגשות שלהם מוסתרים,
מודחקים או לא באים לידי ביטוי באופן מוחצן
כי זה מה שלימדו אותם מקטנות.
מילדות. "אל תבכה כמו ילדה", "תהיה גבר",
"מה אתה חלש כמו בת"
ועם השנים הגברים פיתחו עמידות, יותר מאשר נשים, לביטוי רגשי.

אין זה אומר שהם לא אבלים, מדוכאים ועצובים על מות האשה
אלא שהחברה מצפה מהם שיתגברו מהר יותר על האובדן וימשיכו בחייהם.

דבר זה מונע מהם, לרוב,
להשלים את תהליך האבל האישי שלהם
ובשל כך ימנע מהם, ברוב המקרים, לקיים מערכת יחסים נכונה וטובה.

לרוב – מי שנכנס לקשר חדש (גברים או נשים)
מהר מדי וללא מוכנות ובשלות רגשית לא יצלח את פרק ב'.