מכירים את הרגע שבו הילד צריך לעבור לאבא או לחזור לאמא, והוא פשוט מסרב? הוא מתחיל לבכות, נצמד לדלת או מסתתר מתחת למיטה. הסיטואציה הזו מעוררת בנו תחושת חוסר אונים קשה. אנחנו משקיעים בפינוקים, ביחס ובחינוך, ופתאום הכל נראה כאילו ירד לטמיון. המחשבות האוטומטיות עולות מיד: "האם אני הורה רע?", "האם לא טוב לו אצלי?". חשוב להבין כי הורות בפרק ב' דורשת חוסן רגשי והבנה עמוקה של עולם הילד.

הנה שלוש דרכים להתמודד עם הקושי במעברים:

אם הילד מפגין התנגדות עקבית, כדאי לעצור ולבחון את הקשר. שאלו את הילד בעדינות ובסקרנות מה מפריע לו בקשר שלכם. לעיתים הילד זקוק ליותר תשומת לב רגשית, חיבוק או שיחה, ולאו דווקא לגלידה או משחק חדש. הורות בפרק ב' מחייבת אותנו להתאמץ יותר ולהתאים את הנתינה שלנו למה שהילד באמת צריך לקבל באותו רגע.