כדי להתגבר על דפוסים מעכבים שממשיכים איתנו לכל מערכות היחסים,  גם בפרק ב', עלינו להבין שיש לנו היום דרכים בוגרות ושונות להתמודד עם קשיים. אנחנו כבר לא צריכים את ההתנהגויות הקודמות (מהילדות).

היום אנחנו יכולים לדבר את הבקשות והצרכים, לבקש מבלי הפחד שמא יקרה לנו מה שהיה בילדות. היום אנחנו אדונים לעצמנו ואנחנו לוקחים שליטה על חיינו.

כדי לגלות מה הם אותם דפוסים מעכבים שלנו, עלינו להסתכל פנימה אל נבכי נשמתנו, להחליט שאנחנו כנים עם עצמנו ולשאול את עצמנו:
כשקשה לנו מול בני הזוג, לאיזו התנהגות אנחנו בורחים? מה התגובה האוטומטית שלנו אליהם? האם אנחנו מסתגרים / צועקים / בורחים לחדר אחר / מתעלמים / מרצים…

כשנבחין בתגובה האוטומטית אז נמצא את התגובה שלנו שבאה להגן עלינו. שם, יהיה עלינו להבין מה הדבר הזה אצל בני הזוג שיצר את התגובה. מה היה להו לא נעים לשמוע או לראות ולחוות. שם תוכל להיות ההתחלה של החקירה על עצמנו.